לחזור הביתה מחדש - התמודדות עם החזרה הביתה

אחרי תקופה ארוכה בה תושבי הצפון התגוררו מחוץ לביתם במקומות שונים ברחבי הארץ, מגיעה הידיעה שבקרוב מתחילה החזרה הביתה. במבט ראשון הודעה זו נתפסת כמשמחת, שהרי מסתיימת תקופה ארוכה של חיים מחוץ לבית, שלוותה בחוסר נוחות ואי-ודאות רבה, ובקרוב תתחיל תקופה של שיבה הביתה וחזרה לשגרה. בפועל, השיבה הביתה היא אירוע מורכב יותר, ובקרב רבים צפות ועולות תחושות ומחשבות שונות לקראת החזרה. במאמר הנוכחי נעסוק באתגר של החזרה הביתה והמלצות כיצד להתכונן למעבר.

מאתגר לשוב הביתה

משפחות שחוזרות מרילוקיישן בחו"ל חוות פעמים רבות תופעה הנקראת Reverse Cultural Shock , תופעה זו באה לתאר את חוויית הקושי שרבים חווים בעת החזרה לארץ המוצא בשל הקושי להסתגל מחדש למקום מוכר. לאחר תקופה של רילוקיישן, כאשר חוזרים למדינת המוצא, ישנה ציפייה שהחזרה הביתה תהיה קלה וחלקה לאור העובדה שחוזרים למקום שכבר חיינו בו, אך פעמים רבות אנשים מגלים שאחרי תקופה בה חיינו רחוק, דברים שהיו מוכרים נראים קצת אחרת, חלקנו גילינו עולמות חדשים, אימצנו הרגלים חדשים וראינו שאפשר לחיות אחרת. נהוג לומר שבעת החזרה לארץ המוצא, רבים מגלים שהם עצמם השתנו במהלך התקופה, ולכן החזרה מצריכה הסתגלות מחדש למקום מוכר ואהוב.

ככל הנראה רבים מהשבים צפונה יחוו תחושות דומות לחזרה מרילוקיישן, רק שבמקרה שלהם האתגר הוא כפול - לא רק שהם השתנו במהלך התקופה שחלפה, גם הסביבה אליה הם חוזרים השתנתה. חלק מהאנשים שעזבו את היישוב כבר לא יחזרו אליו, יש לא מעט הרס וחורבן ביישובים אליהם הם שבים, ומעל הכל יהיה קשה להחזיר את תחושת הביטחון עימה חיו לפני המלחמה - שכן אמונות בסיסיות לגבי קיומנו כאן השתנו ב-7.10.

אתגרים אופייניים עם החזרה צפונה

בסדנה שהעברתי לאחרונה לתושבים מהצפון שעומדים לחזור לבתיהם, הם סיפרו על האתגרים והחששות לקראת החזרה הביתה. אחד סיפר איך בתו למדה גלישת גלים בשנה האחרונה והיא כל כך אוהבת את זה, עכשיו כשחוזרים תהיה לה בעיה, כי "איך יביאו את הים לקריית שמונה". אחר סיפר על הקושי של ילדיו לעזוב חברים וקשרים שרקמו במקום המגורים החדש, הם רוצים לאפשר להם לפחות לסיים את שנת הלימודים, אבל זה רק אומר לדחות את הפרידה - בסוף היא הרי תקרה. משתתפים אחרים שיתפו על הפחד, בעקבות לילות ספורים שהם העבירו בצפון בהם התקשו להירדם, בחוץ היו רעשי פיצוצים מהגבול ובפנים מחשבות האימה מכך ש-7.10 של הצפון עוד עלול להתרחש.

וזהו רק קצה הקרחון, לכל אחד יש את הסיפור האישי והמשפחתי שלו, כל אחד ותהליך השינוי שהוא יידרש לעבור עם השיבה הביתה.

שינוי הוא סוג של אבל

נהוג להקביל תהליך של שינוי לתהליך של אבל ואובדן. הפסיכיאטרית קובלר-רוס הציעה בשנות ה-60 מודל בעל חמישה שלבים להתמודדות עם אובדן (מחלה סופנית, מוות של אדם קרוב וכו'), שנים לאחר מכן אימצו את המודל שלה כדי לתאר את התהליך הפסיכולוגי שעובר אדם כאשר מתרחש בחייו שינוי שהוא אינו חפץ בו. המודל מציע חמישה שלבים להתמודדות עם שינוי / אבל:

1. הכחשה

2. כעס

3. מיקוח

4. דיכאון

5. קבלה

אם ניקח את המודל הזה ונקביל אותו לחזרה צפונה, בהתחלה ייתכן ונחווה הכחשה - מחשבות כגון "לא ייתכן שכבר מחזירים אותנו", "הצפון עוד לא שקט", "היישובים עוד לא מוכנים" או "אי אפשר להחזיר באמצע השנה".

לאחר מכן, כאשר נבין שזו המציאות ואכן מתחילים לחזור צפונה, נחוש כעס על הסיטואציה אליה נקלענו ועל התנאים שאנו זוכים להם.

בהמשך יתחיל מיקוח, ניסיון להבין מה בכל זאת היתרון בלחזור כעת צפונה, האם ניתן לדחות את החזרה או אילו תנאים (כספיים, פיזיים, חברתיים) מחכים לי. ייתכן ונהיה אף עסוקים בהשוואה – איפה אני מעדיף לחיות או ניסיון לשים את ההחלטה על כף המאזניים.

לאחר הבנת המציאות החדשה ייתכן ונחוש דיכאון או עצב עמוק. לכל אחד תחושה זו עלולה לנבוע ממקומות שונים, לאחד בשל הקושי להיפרד, לאחר בשל האתגר להתחיל מחדש, אבל תחושת עצבות זו הינה טבעית כחלק מהמעבר.

לאחר החזרה והסתגלות הדרגתית לחיים החדשים יגיע רגע של השלמה, הרגע בו ניזכר בדברים הטובים ביישוב שלנו, בחלקים שעושים לנו טוב, וייתכן שאף תהיה נקודה בה ננסה לייצר משמעות מחודשת - לחשוב מה לקחנו מהתקופה בה היינו מחוץ לבית להמשך חיינו. 

ההיכרות עם המודל של 'קובלר רוס' יכולה לעזור לנו להבין טוב יותר את עצמנו ואת הסובבים אותנו (להבין את השלב בו אנו נמצאים).

רגשות משפחתיים

חשוב לזכור שכל אחד מבני המשפחה חווה את החזרה באופן שונה. לחלק יותר קל ולחלק יותר קשה, ולעיתים כל אחד מבני המשפחה חווה את הקושי בזמן שונה לאחר המעבר.

חשוב להיות ערים לרגשות השונים במשפחה, להבין שזה נורמלי, לדבר על זה, ולתת לבני המשפחה את הזמן להסתגל מחדש. במידה ואנו מזהים שלאחר תקופה לא מתרחש תהליך של השלמה ואחד מבני המשפחה שרוי במצוקה, מומלץ לפנות לגורם מקצוע שיעזור לעבד את הרגשות וייתן כלים אישים ומשפחתיים להתמודדות.

כוחה של קהילה

הקשרים הקהילתיים בתקופה שכזו יכולים להיות משמעותיים ביותר - קבוצות תמיכה, שיחה טובה עם חברים וחיבור לאחרים יכולים להיות מקור משמעותי בהתמודדות שלנו. היתרון של הגרים בצפון הוא בתחושת הקהילתיות שלרוב קיימת ביישובים קטנים - זה מקור של כוח שיכול לעזור ולהיות משמעותי עבור רבים מאיתנו בעת החזרה הביתה, שכן כולנו באותה סירה ואנחנו יכולים להבין טוב יותר האחד את השניה.

יצירת מפגשים קהילתיים לטובת פעילות משותפת או בכדי לחשוב יחד איך לחזק את היישוב שלנו, הופכת אותנו מקורבנות של הסיטואציה לכאלו שלוקחים שליטה על חיינו ובוחרים איך לייצר שינוי חיובי עבור עצמנו.

מציאת עוגנים

בתוך כל הבלבול שחווינו, אנחנו יכולים לנסות ולהזכיר לעצמנו מה הם החלקים המספקים והטובים בחיינו, להבין מה לא השתנה, מה נשאר יציב.

באופן טבעי הקשיים בולטים בהרבה מהדברים הטובים, וקל לנו לשים לב למה שלא "עובד טוב". אבל כאן אנו נדרשים "להאיר עם פנס את ה'יש'" ולשאול את עצמנו אילו דברים טובים או יציבים יש לי בחיי? משפחה? עבודה? חברים? דירה שחזרתי אליה?

תקשורת תדירה הן מצד מקומות עבודה והן מצד גורמי שלטון מקומי, מייצרת בהירות מסוימת ומזכירה לתושבים מה הם העוגנים שלהם, לכן שמירה על תקשורת שוטפת באופן יומיומי בתקופת המעבר צפונה חיונית ביותר. עדכונים שוטפים (גם כאשר לא השתנה הרבה) מזכירים לשבים את העוגנים ואת הדברים היציבים בחייהם ונותנת תחושה שיש "מבוגר אחראי" בתוך כל הבלאגן.

טיפים להתמודדות אישית ומשפחתית לקראת המעבר צפונה:

1. הבינו שכלל הרגשות הינם לגיטימיים. אל תשפטו את עצמכם על תחושות הבלבול והדכדוך, שהם חלק מתהליך האבל על תקופה שהסתיימה.

2. חשוב לעשות הכנה לקראת החזרה הביתה, חזקו את הקשרים הישנים, הכינו את הילדים לקראת המעבר, והיפרדו באופן מסודר מהחברים שהכרתם במהלך השנה החולפת.

3. חישבו כמשפחה מה הם הדברים הטובים שאתם לוקחים מהתקופה שעברתם ומאמצים להמשך החיים.

4. דברו עם אחרים שעוברים תהליך דומה, שתפו ברגשותיכם, או אפילו פנו לאיש מקצוע שמכיר את הנושא.

5. מצאו עוגנים שיעזרו לכם להשתייך לקהילה. לעיתים יש נטיה לרצות לעשות הרבה שינויים כאשר חוזרים הביתה, אך כדאי לבחור אילו שינוים יעשו לכם טוב ואילו עשויים ליצור בלבול נוסף. עוגנים יכולים להיות מקום עבודה קודם, מקום מגורים, הצטרפות לקבוצת השתייכות, חוגים שאתם אוהבים, ועוד.

6. נשמו עמוק, היו בכאן ועכשיו, ודעו שדרך הצעדים הקטנים והמטרות שתשימו לעצמכם זה ילך וישתפר.

לסיכום - הבית הוא יותר מארבעה קירות

החזרה הביתה היא מסע מורכב, אך היא גם הזדמנות לצמיחה והתחדשות. אמנם הבית שאליו אנו חוזרים שונה מזה שעזבנו, אך בכוחנו ליצור בו משמעות חדשה - כזו המשלבת את החוסן שרכשנו, את התובנות שאספנו בדרך, ואת התקווה שמפעמת בנו. הדרך לשגרה מלאה עוד ארוכה, אך צעד אחר צעד, יד ביד, נצעד בה יחד ונבנה מחדש לא רק את בתינו הפיזיים, אלא גם את תחושת הביטחון והשייכות שהיא לב ליבו של כל בית.

הכותבת:

יפעת יערי, פסיכולוגית ארגונית, מנהלת התחום הארגוני במרכז מיטיב, מרכז לחקר ויישום פסיכולוגיה חיובית באוניברסיטת רייכמן