אביב בלב: על צמיחה, התחדשות וחיבוק מהטבע

בתוך מציאות רוויית חוסר ודאות ועומס רגשי מתמשך, יש משהו מנחם במחזוריות של הטבע. האביב מגיע גם כשאנחנו לא פנויים לקבל אותו, הפריחה פורצת גם כשהלב סגור. דווקא עכשיו, כשהכול מרגיש רגיש, שעות האור מתארכות, העצים מלבלבים והטבע מזכיר לנו שיש תנועה, שיש המשך.הפסיכולוגיה החיובית מזמינה אותנו לשים לב לרגעים כאלה, לא כדרך לברוח מהמציאות, אלא כאמצעי לעמוד מולה מחוזקים יותר. מבט בשדה פורח, נשימה באוויר הפתוח או הליכה איטית בשמש יכולים להפוך לעוגנים של שפיות בתוך המציאות המורכבת.במאמר זה נעמיק בכמה מהאפשרויות שהאביב מזמן לנו ונציע דרכים פשוטות להכניס טוב לחיים גם עכשיו, או שמא – דווקא עכשיו.

המתנה השקטה של האביב –השמש

אחת המתנות הבולטות של תקופת האביב היא החזרה של השמש, של האור. אחרי תקופה ארוכה ואפורה, גם מבחינה רגשית, אור השמש המחמם שב ונוכח ביומיום שלנו, ולו השפעה עמוקה ומוכחת על הגוף והנפש. מחקרים מצביעים על כך שחשיפה יומיומית לאור טבעי, ובפרט לשמש בשעות הבוקר, מסייעת באיזון רמות הקורטיזול (הורמון הסטרס), מעודדת הפרשת סרוטונין (הקשור לתחושת רוגע, מיקוד ואושר) ותורמת לשינה טובה באמצעות ויסות השעון הביולוגי הפנימי שלנו.

מעבר לנתונים הפיזיולוגיים, השמש עושה עוד משהו – היא מזכירה לנו תנועה, מזמינה אותנו לצאת החוצה, להרים מבט ולהרגיש את הגוף מתעורר. במובנים רבים, אור השמש הוא משאב טיפולי פשוט, נגיש ולעיתים קרובות מובן מאליו. כמה דקות של אור טבעי ביום, אפילו מהחלון בבית או במשרד, עשויות לשנות את התחושה הכללית ולהזרים מעט חיות פנימה. הפסיכולוגיה החיובית מדגישה את ערכם של מקורות טבעיים פשוטים, כמו אור השמש, כמשאבים התורמים לרווחה נפשית, וחזרתו של אור השמש היא תזכורת לכך שמותר לנו להרגיש טוב גם כשהלב עמוס, לקחת רגע, לנשום ולהיזכר שיש בנו את היכולת לנוע קדימה.

הטבע כמקור אנרגיה – לצאת החוצה ולהיטען מבפנים

אחד המשאבים הזמינים והמרגיעים ביותר נמצא מחוץ לדלת של כל אחד מאיתנו – הטבע. הוא נחשב כמטעין אנרגיה טבעי, ומחקרים רבים מצביעים על תרומתו הישירה לבריאות הפיזית והנפשית שלנו. גישות כמו Forest Bathing שהתפתחו ביפן, מדגישות את השפעתה החיובית של הליכה איטית ונוכחת במרחב ירוק. שהות שקטה בטבע נמצאה כתורמת לתפקוד מערכת החיסון ואף עשויה לסייע במניעת התפתחות מחלות קשות (Li, 2010). מחקרים נוספים מצביעים על יעילות עבור בריאות הנפש עם הפחתה משמעותית ברמות הסטרס והחרדה (Kotera et al., 2022). אבל מעבר להשפעות הפיזיולוגיות, הטבע מחזיק איכות רגשית עמוקה ומאפשר מנוחה מסוג אחר, כזו שלא נועדה לבריחה אלא להתכווננות מחודשת למהות. אפילו במרחבים עירוניים אפשר ליצור רגעי חיבור דרך הליכה בפארק, ישיבה מתחת לעץ או פשוט התבוננות מודעת בעלים נעים ברוח. האביב, על שפע הירוק שבו, הוא הזמנה פתוחה לשוב אל המשאב הזה. דווקא עכשיו, כשהאור מתחזק והמרחבים מתמלאים חיים, זו תקופה נהדרת להתחבר אל הטבע כמטעין אנרגיה – לא דרך שינוי גדול, אלא דרך רגעים קטנים של קרבה לטבע, לנשימה ולעצמנו.

להתרגש מהפשוט מחדש – על תחושת התפעמות

בתוך ההזמנה לחיבור עם הטבע טמונה גם האפשרות לחוות התפעמות (Awe), רגש המוכר אצל חוקרי רגשות ובפסיכולוגיה החיובית כאחד המרכיבים המשמעותיים ביותר לחיזוק חוסן נפשי ורווחה ארוכת טווח. זהו רגש מרחיב תודעה המסייע לנו לצאת לרגע מהשגרה האוטומטית, לראות את הדברים מחדש ולהתחבר לרבדים עמוקים יותר של קיום, נוכחות ומשמעות. בעונה זו, כשהאביב פורח סביבנו, תחושת התפעמות עשויה להתעורר דווקא מתוך תשומת לב לניצנים שמופיעים לאט, לפרחים אשר פורחים לאיטם וצובעים את השדות בגוונים חדשים, למשב הרוח העדין או לציוץ הציפורים שעולה מן החלון. חוויות אלו מפחיתות תחושת בדידות, ממתנות חרדה, ומזמינות אותנו להרחיב את נקודת המבט שלנו, להשתהות ולהתמלא תחושת משמעות, שייכות וחיבור למשהו גדול מאיתנו.

אחד הכלים אשר נמצא כיעיל במיוחד נקרא ״הליכת התפעמות״ (Awe Walk) – הליכה איטית בטבע שמפנה את תשומת הלב לפרטים קטנים ויפהפיים שמסביבנו, מתוך חיפוש מודע אחר יופי, פליאה ורגעים מעוררי השראה. במחקר שנערך בשנת 2020 באוניברסיטת קליפורניה, משתתפים הונחו לצאת להליכה שבועית בטבע במשך שמונה שבועות, תוך מיקוד מודע בפרטים מעוררי השראה בסביבתם כמו צבעי העלים, משחקי אור וצל או תנועת העננים. בתום כל הליכה התבקשו המשתתפים לדווח על תחושותיהם. ממצאי המחקר הצביעו על עלייה משמעותית ברגשות חיוביים כגון שמחה, חמלה והערכה, לצד ירידה בתחושות של חרדה, עצב ובדידות, מה שמעיד על תרומתה של חוויית ההתפעמות לשיפור הרווחה הנפשית.

אין צורך בנסיעה מיוחדת או תנאים אידיאליים, לעיתים די בהפסקה קצרה ליד עץ או בהרמת מבט לשמיים. חיבור כזה אל הטבע, עם תשומת לב, מודעות וסקרנות, הוא לא רק מקור לנשימה אויר צח, אלא גם מקור אמיתי לשיפור הבריאות הנפשית ולתחושת רווחה ארוכה טווח.

להכניס אביב פנימה – כמה צעדים פשוטים להתחלה

האביב מזכיר לנו שההתחדשות לא חייבת להיות דרמטית, לפעמים היא מתחילה בלבלוב של פרח, במחווה קטנה של תשומת לב. וכך גם שינוי לא חייב להיות מהפכני כדי להיות משמעותי, צעד קטן ורגע קצר של נוכחות יכולים להכניס אור, רוגע ואנרגיה למרחב היומיומי.

הנה כמה צעדים פשוטים וזמינים שאפשר להתחיל מהם כבר מחר בבוקר:

1. לצאת לכמה דקות של שמש בבוקר – לעצור, לנשום ולהתמסר לאור.

2. לתרגל רגע אחד של התפעמות ביום – להתבונן בעלה, בענן, באור שמש שחודר דרך החלון.

3. להוסיף תנועה איטית ומודעת במהלך היום – הליכה קצרה בלי טלפון, עם עיניים פתוחות לסביבה.

4. להכניס ירוק הביתה או למשרד – עציץ קטן, פרח או אפילו תמונה מהטבע.

5. למצוא זמן בסוף השבוע לצאת לטבע, לפיקניק, לטיול או להליכה מהנה

אפשר להתחיל בקטן – באור, בנשימה, במבט.לפעמים, זה כל מה שצריך כדי להרגיש שהלב מתחיל לפרוח גם הוא.

האביב כמרחב לפריחה עצמית

האביב לא מבקש את רשותנו כדי לפרוח, הוא פשוט מגיע, שוב ושוב, גם כשאנחנו עדיין בתוך החורף שלנו. בתוך מציאות משתנה ולעתים כואבת, הוא מציע תזכורת לכך שיש המשך, יש תנועה, יש מקומות בתוכנו שיכולים להתחיל לפרוח אם רק ניתן להם מקום.

אולי זו לא תקופה של פתרונות, אבל זו תקופה של אפשרות. אפשרות לעצור, להתבונן ולהרגיש ולו רק לרגע – אביב בלב.

כותבת:

יובל בן ריטן-יחזקאל, פסיכולוגית חברתית, עוסקת במחקר וכתיבת תוכן במרכז מיטיב לפסיכולוגיה חיובית, אוניברסיטת רייכמן.

מקורות:

Kotera, Y., Richardson, M., & Sheffield, D. (2022). Effects of shinrin-yoku (forest bathing) and nature therapy on mental health: A systematic review and meta-analysis. International Journal of Mental Health and Addiction, 20(1), 337–361.

Kuo, M. (2015). How might contact with nature promote human health? Promising mechanisms and a possible central pathway. Frontiers in psychology, 6, 1093.

Li Qing, L. Q. (2010). Effect of forest bathing trips on human immune function.

Sturm, V. E., Datta, S., Roy, A. R., Sible, I. J., Kosik, E. L., Veziris, C. R., & Keltner, D. (2020). Big smile, small self: Awe walks promote prosocial positive emotions in older adults. Emotion, 22(5), 1044