יום אחד בבית ספר בו העברתי סדנת חוסן לצוות ההוראה, אחת המשתתפות אמרה לי:
"אין לי בכלל חוסן, אני מאוד מפחדת מהאזעקות והטילים, מתקשה לצאת מהבית ואם לא הייתי יודעת שיש תלמידים שמחכים לי בבית הספר הייתי פשוט נסגרת בבית ולא יוצאת ממנו עד שהמלחמה תסתיים".
"מה שתיארת עכשיו", עניתי לה, "מראה על הרבה מאוד חוסן!"
השיחה הזו ממחישה את התפיסה המוטעית שרבים מאיתנו אוחזים בה, בנוגע לחוסן. כאשר מדברים על חוסן אין הכוונה ל"חסינות", חוסן אינו אומר שאנחנו נשארים חזקים ולא נשברים אל מול הקשיים שמקיפים אותנו, אלא חוסן משמעו היכולת "ליפול ולקום", חוסן זו ההבנה שאנחנו חווים קושי, לא מתפקדים כרגיל, אבל למרות זאת מצליחים להרים את עצמנו, ולהתמודד עימו. אם נחזור לסיפור על אותה משתתפת, העובדה שלמרות שהיו לה חששות בשל אירועי המלחמה, היא הבינה את המשמעות שיש לה כמורה עבור תלמידיה ולכן מצאה את הכוחות לצאת מהבית, זו בדיוק המהות של חוסן, והתנהגותה ממחישה יכולת התמודדות על אף הקושי שהיא נמצאת בו.
אז מה זה בעצם חוסן?
ההגדרה של חוסן הינה "היכולת להתאושש במהרה מסיטואציות מאתגרות", מעניין לראות שהמילה חוסן באנגלית היא Resilient והיא באה במקור מהמילה הלטינית Re-Salire שמשמעותה "קפיצה". כלומר חוסן הוא לא רק ההתמודדות עצמה אלא גם הצמיחה מתוך הקושי. בראיון עם Joel Miller ג'ואל מילר, חוקר מתחום הרפואה המניעתית preventive medicine שחוקר את ההשפעות של אירועי חיים קשים ודרמטיים major life events)) על אנשים. המראיינת שאלה אותו האם כשקורים דברים קשים בחיים אז יש אפשרות To bounce back כלומר לחזור חזרה להיות מי שהייתי? מילר ענה למראיינת שאפשרי מאד כשמשהו רע קורה, שתחזרי להיות האדם שהיית, אבל למעשה יש משהו מעבר לזה. יכול להיות שלא רק שתחזרי להיות האדם שהיית, אלא שיש אפשרות סבירה שתהפכי להיות אדם חזק יותר מכפי שהיית, שתצמחי ואפילו שתהיי קוהרנטית יותר ושלמה יותר מכפי שהיית לפני האירוע הקשה. לא תהיי פחות ממה שהיית, ואפילו לא אותו דבר כמו שהיית, תהיי יותר ממה שהיית.
בניית חוסן נפשי לאורך החיים
חוסן הוא משאב שנבנה לאורך חיינו. התנסויות והתמודדות עם אתגרים, לרוב מאלצות אותנו למתוח את גבולות היכולת שלנו. כל התנסות מאתגרת היא הזדמנות עבורנו לזהות מה הם הכוחות שלנו, לסגל דרכי התמודדות חדשות, ולאמץ גמישות מחשבתית והתנהגותית. כל אלו, משכללים את מערכת הוויסות הרגשי שלנו. כלומר, הניסיון שאנו רוכשים, הופך להיות 'נכס' אישי שלנו, חלק מארגז הכלים של חיינו, וככל שנתמודד עם אתגרים קטנים בילדות כך נפתח את יכולת ההתמודדות שלנו בבגרות.
חישבו על ילד שנכשל במבחן ועכשיו צריך להתמודד עם הכישלון, הוא ינסה להבין מה גרם לכישלון, מה הוא יכול לעשות אחרת, ואילו אסטרטגיות עליו לאמץ כדי להצליח במבחן הבא - כלומר באמצעות הכישלון הילד יבנה את משאבי החוסן שלו. ואם נחשוב גם על ילד אחר, שלעולם לא נכשל, שהצליח בכל המבחנים, פעמים רבות בזכות תמיכה צמודה שקיבל מהוריו. אם ניקח עכשיו את אותם שני ילדים שגדלו והגיעו לאוניברסיטה ושניהם ייכשלו במבחן - מי מהם ידע להתמודד טוב יותר עם חוויית הכישלון? ככל הנראה הילד שספג כישלונות בחייו ולמד להתמודד עימם יתמודד טוב יותר מכיוון שהוא יגיד לעצמו שזה לא סוף העולם ושיש ביכולתו להצליח בפעם הבאה אם יתאמץ וירצה בכך.
במפגש עם אתגרים וקשיים, אנו לומדים לסגל אסטרטגיות התמודדות תומכות, שיעזרו לנו להתמודד באופן אפקטיבי ומיטיב גם בעתיד. שימו לב שלא התוצאה היא במרכז, לא האם הצלחנו או נכשלנו, אלא מה למדנו ובנינו בזכות אותו אתגר. נכון שישנם אתגרים שהיינו שמחים אילו לא היו באים לפתחנו כלל, אך דברים אינם תמיד בשליטתנו. יחד עם זאת, בניסיון ההתמודדות, באמונה בעצמנו שאנו יכולים לצמוח גם מאתגרים שקשים לנו, ובלמידת האסטרטגיות שתומכות בנו, טמונה התקווה לצמיחה והתחזקות.
טיפוח חוסן נפשי ביום יום
בנוסף לחוסן הנבנה לאורך החיים, יש גם התנהגויות יומיומיות אותן נוכל לאמץ כדי לטפח את החוסן הנפשי שלנו. ככל שנדאג לחיזוק הגוף והנפש הן בימי שגרה והן בשעת משבר, כך היכולת שלנו להתמודד ולהתאושש מהמשבר תהיה קלה יותר. וחשוב לציין שבתקופה הנוכחית, בה אנו חווים שגרת מלחמה ארוכה ומתמשכת, היכולת שלנו להמשיך ולטפח את החוסן האישי שלנו ביום יום, חיונית מתמיד.
במרכז מיטיב, מרכז למחקר ויישום של פסיכולוגיה חיובית, מבית אוניברסיטת רייכמן, פיתחו מודל חוסן הכולל ארבעה מימדים שהינם חיוניים לטיפוח החוסן הנפשי שלנו.
ארבעת המימדים
1. חוסן מנטלי MIND זיהוי המחשבות שלנו, הרחבת הפרספקטיבה ויצירת פוקוס חיובי.
2. גוף ונפש BODY שמירה על הבריאות הפיזית והנפשית שלנו באמצעות שמירה על איזון ואורח חיים בריא.
3. איזון ריגשי HEART ויסות ריגשי ומתן מקום לכל מנעד הרגשות לצד בניית מערכות תמיכה חברתיות.
4. יצירת משמעות SOUL חיבור לעשייה משמעותית ושמירה על רציפות תפקודית.
בעת משבר, לכל אחד יש נטייה להסתמך על מקורות חוסן שונים מתוך מעגלי החוסן שבמודל, חלק ייטו להתמקד בחלק הריגשי (לאוורר את הרגשות ולשוחח עם חבר קרוב), אחרים יעדיפו למצוא משמעות בעת משבר (להיות עסוקים כל הזמן, להתנדב ולהיות בעשייה).
המודל מציע שבעת משבר, ראשית, יש לזהות מה הנטייה הטבעית שלנו, מה עוזר לנו להתמודד עם המשבר, כך שמיקוד בדברים שעוזרים לנו ושילובם ביום יום שלנו ייאפשרו לנו בהדרגה להתמודד עם האירועים הקשים שעוטפים אותנו. לצד זאת, ישנה חשיבות גם לטפח את כל ארבעת מעגלי החוסן בעת משבר, כלומר, לשים לב לא להזניח אף אחד מהמעגלים הללו. ככל שנאמץ התנהגויות "בריאות" בכל אחד מארבעת המעגלים, כך נוכל להתמודד טוב יותר עם המשבר. טיפוח החוסן בכל אחד מהמימדים כולל התנהגויות פשוטות יומיומיות שכל אחד מאיתנו יכול ליישם די בקלות, אם רק נסב את הקשב ונפנה את הזמן להתנהגויות אלו, נוכל למצוא הקלה משמעותית בעת משבר או מצוקה. בשגרת מלחמה ישנה נטייה להשאיר את הדאגה "לעצמי" בתחתית סדרי העדיפויות שלנו, ואיננו שמים די פוקוס לטיפוח החוסן האישי, לכן, אנו מציעים מספר דרכים לטיפוח החוסן בשגרת מלחמה בכל אחד מארבעת המימדים.
המלצות לפעולות יומיומיות שיקדמו את החוסן שלכם בשגרת המלחמה:
Mind חוסן מנטלי
בניית נראטיב אישי חיובי - שאלו את עצמכם מה הכוחות שגיליתם בעצמם במהלך המלחמה, אילו חוזקות או תושייה הפגנתם במהלך התקופה האחרונה.
מיקוד בנקודות האור –בסוף כל יום היזכרו ב- 3 דברים חיוביים שקרו לכם במהלך היום ותכירו עליהם תודה.
Body גוף ונפש
תרגלו מיינדפולנס, נשימות והרפיה - טכניקות אלו מפעילות את מערכת העצבים הפרה סימפטטית ומשדרת לגוף שהוא יכול להירגע ולכן הן מפחיתות סימפטומים של חרדה.
דאגו לזמני התאוששות- דאגו לשלב במהלך היום זמן למנוחה והתרעננות כמו גם, לשינה ותזונה בריאה, כל אלו יספקו לגוף שלכם את האנרגיה הנדרשת ויחזקו גם את הנפש.
Heart איזון ריגשי
תנו מקום להבעת רגשות - היכולת להביע את הרגשות שלנו מאפשרת הקלה בעת הצפה ריגשית לכן תרגלו כתיבה חופשית או נהלו שיחה פתוחה עם אדם קרוב או איש מקצוע.
פגשו אנשים שאתם אוהבים- תמיכה חברתית היא מקור חוסן משמעותי מאוד, כאשר אנחנו בחברה טובה אנחנו חווים הקלה, מקבלים פרספקטיבה ועצם החיבור האנושי מחזק אותנו.
Soul מציאת משמעות
הציבו לעצמכם מטרות - החליטו על דבר מה שברצונכם לממש בתקופה הקרובה, עצם הצבת המטרה והחתירה אליה עוזרים בהתמודדות.
התמודדות פעילה - כאשר אנחנו עסוקים אנחנו חשים משמעותיים וזה נותן מנוחה למוח הטרוד או לנפש הכואבת. עצם העשייה (גם אם בהדרגה) היא מרכיב חיוני בהתמודדות.
אנחנו עוד נצמח מתוך הקושי
בצל המלחמה הקשה והטראומה הקולקטיבית שאנו חווים, טמון בנו כוח פנימי עמוק. החוסן האישי שאנו מגלים בימים אלה אינו רק מנגנון הישרדותי, אלא מסע של התחדשות, צמיחה והתחזקות. מתוך החוסן האישי שלנו צומח גם חוסן משפחתי, קהילתי ולאומי, כולנו תקווה שמתוך השבר והטראומה שחווינו נצליח לבנות מחדש את דמותה של החברה הישראלית וכפי שציינו בתחילת המאמר נצליח מתוך הקושי לחזור לעצמנו ואף לגדול ולצמוח כפרטים וכאומה.
הכותבת:
יפעת יערי, פסיכולוגית ארגונית, מנהלת התחום הארגוני במרכז מיטיב, מרכז לחקר ויישום פסיכולוגיה חיובית באוניברסיטת רייכמן.